יעל היקרה,

אחרי המתנה האדירה שקבלתי בשנה שעברה - את הקורס שלך - אני חייבת לכתוב לך פידבק:

אני נשואה כבר 15 שנה ואף פעם לא עשיתי פסח בבית. (שום כלום גם לא שבת חול המועד, בקושי ארוחות בוקר חפוזות)

בשנה שעברה הגיע אחי מארה"ב והיה ברור שאני הולכת לארח הן את החוצניקים והן את שאר המשפחה שלי.

לא ידעתי מאיפה להתחיל, אחרי כ"כ הרבה שנים שאני רגילה "לחפף" פתאום העסק נהיה רציני.

בסיעתא דשמיא נחשפתי להרצאות שלך והתחלתי לעשות סדר: 1. לוח גנט (כולל בישולים =איך? וקניות =מה?)

2.הערכה נכונה כמה זמן לוקח כל דבר (כולל ספייר - לא 5 דק'...)

בלי לשכוח את כל נושא האוכל שהייתי צריכה להתארגן איתו כי זו פעם ראשונה שצריך לתת את הדעת מה יאכלו בצהרי ערב החג ומה יאכלו בכל הסעודות (מגוון ועוד פעם מגוון כי אל תשכחי שיש גם יו"ט שני ואי אפשר לאכול בכל הסעודות אותו דבר... ורבש"ע מי המציא לאמריקאים נורמות מפונקות כל כך?) ולצלחת (בצירה) כל דבר כדי שגם יהיה טעים וגם יהיה יפה....

ותאמיני או לא, הספקתי כמעט הכל

(לא הספקתי לצלם את שולחן החג המהמם ולא הצלחתי לגוון במנות אחרונות כל כך ונשרפו לי רוב העוגות, כך שהסתפקנו במה שיצא אכיל...) אבל כשאני נזכרת בחג הזה יש לי טעם מתוק מתוק מתוק בפה! נכון, היתה לי חתיכת טבילת אש - אבל אני לא מפחדת מפסח!!! אני מחכה לו! ואיזה כיף יהיה לחזור על המסע הזה פעם שניה השנה, למרות שהשנה אנחנו שוב צריכים להתארח ולמרות שהאורחים התאהבו כל כך במפות שהם עשו "טייק אוויי" וצריך לתפור מחדש. אבל למי אכפת?! אני מחכה להיכנס ללוח גנט שלי (מתחיל ביום חמישי השבוע) ואני מחכה לראות בסיעתא דשמיא שהדברים ילכו כמו בשנה שעברה וגם אם לא הכל יהיה חלק (בקמץ) השארתי זמן לפאשלות (שלא יקרו בעז"ה).

לסיכום, אני מלאת הכרת הטוב אלייך על כל העצות, הטיפים וההדרכות. קיבלתי מהן המון. בעיקר קיבלתי שלווה:

אני יודעת לפני מה אני עומדת ועם מה יש לי להתמודד. זה לא מפחיד אותי - אני יודעת לפרק כל דבר "מפחיד"

כך שההתמודדות היא לא מול הכל אלא מול כל חלק בנפרד. אני לא נכנסת לשאננות ומצד שני לא דוחה כי אני חוששת אלא אני פועלת בצורה מושכלת.

אלף אלפי תודות, ושתדעי שכשעובדים נכון - השיטה עובדת. עובדה!